ב-4 בנובמבר 2026 פרסמה רשות ניירות ערך טיוטת הוראה להערות הציבור בנושא שימוש באמצעים טכנולוגיים ובבינה מלאכותית אצל בעלי רישיון (אתר הרשות). זו טיוטה, לא נוסח מחייב. היא מבוססת על סעיף 28(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995 ("חוק הייעוץ"). הרשות מקבלת עליה הערות עד 6 בדצמבר 2026.
בעל רישיון הוא מי שהרשות העניקה לו רישיון לייעוץ השקעות, לשיווק השקעות או לניהול תיקי השקעות. אם אתם חברת פינטק או בית השקעות, הטיוטה קובעת מה תצטרכו להוכיח על כל כלי AI שאתם מפעילים. אם אתם ספק AI שמוכרים לחברות אלו, דעו כי החברות ידרשו להסדיר עמכם את הנושאים.
מה פורסם, ומה הסטטוס?
הטיוטה מחליפה את ההוראה משנת 2016 בנושא מתן שירותים באמצעים טכנולוגיים ("ההוראה הקיימת"). היא מנוסחת כ"נוסח חדש". היא נשענת על דוח בין-משרדי בשם "בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי", שפורסם בדצמבר 2025. את הצוות שהכין אותו הקימו בסוף 2022 נציגי משרד המשפטים, משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון ורשות התחרות.
שני שירותים נשארים בינתיים מחוץ לטיוטה: מסחר חברתי וייעוץ למסחר עצמאי. ההוראות הקיימות לגביהם ממשיכות לחול עד שיוסדרו בהוראה נפרדת. דינים אחרים, כמו דיני הגנת הפרטיות ואיסור הלבנת הון, ממשיכים לחול במקביל.
הטיוטה אינה מחייבת, והנוסח הסופי עשוי להשתנות.
על מי ההוראה חלה, ומה עם ספקי AI שאינם בעלי רישיון?
הטיוטה חלה על בעלי רישיון בלבד. כלומר על מי שמחזיק רישיון לפי חוק הייעוץ, גם כשהשירות ניתן דרך אפליקציה, אלגוריתם או מערכת AI. אם החברה שלכם נותנת בעצמה ייעוץ השקעות או מנהלת תיקים, נדרש לכך רישיון. זו שאלה נפרדת מהטיוטה.
ספק AI בלי רישיון אינו כפוף ישירות. אבל הלקוח שלו, בעל הרישיון, חייב להסדיר איתו את ההתקשרות לפי סעיף 34. בפועל, אם אתם ספק AI, תקבלו דרישות חוזיות, שאלוני בדיקת נאותות ובקשות לתיעוד. בהמשך נפרט מה בדיוק.
מה נחשב "מערכת בינה מלאכותית" לפי הטיוטה?
לפי סעיף 1, מערכת בינה מלאכותית היא מערכת מבוססת מחשב הפועלת בדרגות שונות של אוטונומיה. היא נועדה להפיק תוצרים כמו תוכן, תחזיות, המלצות או החלטות. והיא עשויה להשפיע על משקיעים, על לקוחות או על פעילות בעל הרישיון.
ההגדרה רחבה בשני מובנים. היא ניטרלית טכנולוגית, ולכן לא תלויה בסוג המודל. והיא חלה גם על מערכות פנימיות שאין להן ממשק מול הלקוח, כי גם להן יש השפעה עקיפה על השירות.
יש שני סייגים. כלים בסיסיים ונפוצים, כמו מערכות מייל, תכתובות פנימיות, כלים לשימור ידע ותוכנות משרדיות, מוחרגים. ובעל רישיון רשאי להחליט שמערכת מסוימת אינה בינה מלאכותית לפי מהותה. הרשות מדגישה שזו לא החרגה גורפת. ההחלטה צריכה להתבסס על בחינה של המערכת, של מטרות השימוש בה ושל הסיכונים.
שלוש דרגות: איזה שימוש בטכנולוגיה מקבל אילו חובות?
הטיוטה מדרגת את החובות לפי הסיכון:
- שירות מקוון בלבד. תקשורת עם הלקוח באמצעי אלקטרוני במקום פגישה פנים אל פנים, כשהכלי אינו מקבל החלטות ואינו תומך בהן. חלה רק רשימה מצומצמת של סעיפים (סעיף 5).
- שימוש באמצעי טכנולוגי. אלגוריתם שמקבל החלטות או מערכת בינה מלאכותית. חלות כל חובות ההוראה.
- שימוש מוגבר. שימוש שבעל הרישיון סיווג כבעל רמת סיכון ורמת מהותיות גבוהות. נוספות חובות ממשל תאגידי. רק תאגיד רשאי לתת שירות כזה, ולא בעל רישיון יחיד (סעיף 19).
את הסיווג עושה בעל הרישיון בעצמו, לפי שיקול דעתו. הרשות שואלת אם להפוך אותו לקריטריונים קבועים. עוד על כך בפרק על השאלות הפתוחות.
מה בעל הרישיון יידרש לעשות לפי הטיוטה?
ריכזנו את החובות העיקריות לפי נושא, עם מספרי הסעיפים בטיוטה.
- הערכת סיכון ומהותיות לפני השימוש (סעיפים 6-8). הערכת מהותיות בודקת עד כמה השירות תלוי בכלי. בוחנים לפחות חמישה פרמטרים: מידת ההסתמכות על הכלי (8.1), היקף השימוש בו (8.2), ההשפעה של כשל (8.3), מעורבות של אדם (8.4) ואופן השימוש וייעודו (8.5).
- תיקוף מחדש (סעיפים 9-10). בודקים שוב את ההערכה לפחות פעם בשנה, או מוקדם יותר אם הכלי או השימוש בו השתנו מהותית. כל זה מתועד.
- מדיניות ונהלים כתובים (סעיפים 13-14). לניהול הסיכונים מהשימוש בכלי. מתעדים אותם ושומרים גם גרסאות קודמות, למשך 7 שנים.
- הדרכת עובדים (סעיף 15). העובדים צריכים להבין את המערכת ואת סיכוניה, ולזהות תוצרים חריגים או תקלות.
- ממונה על הטכנולוגיה (סעיפים 16-17). אדם ייעודי שאחראי על ההיבטים הטכנולוגיים של הכלי. הוא לא חייב להיות בעל רישיון, ומותר שיהיה גורם חיצוני. לפי דברי ההסבר, האחריות הסופית נשארת אצל בעל הרישיון.
- בקרה וניטור (סעיפים 23-24). בודקים את איכות הנתונים והתוצרים, מחפשים הטיה, אפליה וניגודי עניינים, ומטפלים בתוצרים חריגים. צריכה להיות אפשרות לעצור או להגביל את הכלי, והתראה על סטייה בביצועי המודל. אחד הסיכונים שהרשות מציינת הוא "הזיות" (hallucinations): מערכת שמציגה מידע שגוי כאילו הוא עובדה.
- מרשם כלים (סעיף 25). רשימה מעודכנת של כל האמצעים הטכנולוגיים שמשמשים למתן השירותים.
- תיעוד ניתן לאחזור (סעיף 26). תיעוד של תהליך מתן השירות באמצעות הכלי, למשך 7 שנים מהמועד שבו ניתן השירות.
בשימוש מוגבר נוספים חובות על הדירקטוריון: לאשר את אסטרטגיית השימוש, את ההערכות, את הכלי עצמו, את הנהלים ואת מינוי הממונה (סעיף 21), ולעבור הדרכה תקופתית (סעיף 22). בנוסף יש חובת דיווח לרשות על תחילה או סיום של שימוש מוגבר ועל שינוי משמעותי בו (סעיף 20).
איך הטיוטה מתייחסת להסברתיות ולגילוי ללקוח?
הסברתיות היא היכולת להסביר איך מערכת הגיעה לתוצר. הטיוטה מבחינה בין שני סוגים:
- הסברתיות כללית (סעיף 27). חלה תמיד. בעל הרישיון צריך להבין ולהסביר את ההיגיון של הכלי, את מגבלותיו, את הנתונים שבהם הוא משתמש ואת השיקולים שלו.
- הסברתיות פרטנית (סעיף 28). חלה בשימוש מוגבר. צריך להסביר למה התקבל תוצר מסוים ולא אחר. אם אי אפשר, מותר להפעיל אמצעים מפצים שמקטינים משמעותית את הסיכון, כמו ניטור מוגבר, אישור אנושי או הפחתת הסתמכות. לפי דברי ההסבר, אם גם אלה לא מקטינים את הסיכון, אסור להשתמש בכלי.
בצד הגילוי, הטיוטה קובעת ארבעה דברים:
- גילוי לפני השירות (סעיף 29). מסבירים ללקוח במה השירות שונה משירות בלי טכנולוגיה, ומה הסיכונים.
- חיווי על שימוש ב-AI (סעיף 30). ברור, בולט ואפקטיבי. הוא לא נדרש כשכבר ברור ללקוח שמדובר בבינה מלאכותית.
- בלי "AI washing" (סעיף 31). אסור להציג מצגים מטעים על יכולות הכלי, כלומר להציג אותו כמתקדם או מדויק יותר ממה שהוא.
- בלי סייג אחריות כלפי הלקוח (סעיפים 3 ו-31). בעל רישיון לא יכול לפטור את עצמו מאחריות בפרסומים או בהסכם, גם כשהכלי הגיע מספק חיצוני.
עוד שלושה נושאים שכדאי להכיר. בנושא אבטחת מידע ופרטיות (סעיף 33) הרשות מזכירה סיכוני סייבר כמו prompt injection, ניסיון להחדיר הוראות לקלט המערכת כדי שתסטה מההנחיות שקיבלה, והרעלת נתונים. בנושא סיוע אנושי (סעיף 37) בעל הרישיון רשאי להחליט אם להציע ללקוחות סיוע של אדם ובאיזה היקף, ובלבד שיבהיר זאת ללקוח לפני ההתקשרות. ובנושא התאמת הלקוח (סעיף 38) עליו לוודא שהשירות מתאים ללקוחות עם אוריינות דיגיטלית מוגבלת או גישה מוגבלת לשירותים מקוונים.
מיקור חוץ: מה הטיוטה דורשת מהחוזה עם ספק ה-AI?
מיקור חוץ הוא שימוש במערכת, במודל או בשירות של צד שלישי. ההגדרה בטיוטה רחבה. היא כוללת מוצר שמבוסס כולו על AI, מוצר רגיל שהוטמעו בו יכולות AI, ושימוש במוצר שמבוסס על מודל של ספק אחר.
בעל הרישיון נשאר אחראי גם כשהכלי אינו שלו (סעיף 34.2). לפני ההתקשרות הוא חייב להעריך סיכונים ולבצע בדיקת נאותות לספק (סעיף 34.3). לפי דברי ההסבר, הבדיקה כוללת את המוניטין של הספק, וכן את הידע והמשאבים שלו. היא בוחנת סיכוני ריכוזיות ותלות בספק יחיד. והיא בודקת את השקיפות בניהול הסיכונים ואירועי אבטחה או פגיעה בפרטיות שהיו אצל הספק.
סעיף 34.5 הוא הלב של הפרק. הוא קובע שההסכם חייב להסדיר שמונה נושאים:
- חובות דיווח על אירועים וכשלים.
- הגנה על המידע של בעל הרישיון ושל לקוחותיו.
- שימוש בספקי משנה ובצדדים נוספים.
- שינויים משמעותיים בכלי או במודל ה-AI שעליו הוא מבוסס.
- שמירת נתונים ותיעוד.
- השבה ומחיקה של מידע.
- הוראות לסיום ההתקשרות.
- הסכם רמת שירות (SLA) לטיפול בתקלות.
יש עוד שלוש דרישות שנוגעות לספקים. בעל הרישיון חייב להחזיק ידע, מידע, הרשאות וכלים שמאפשרים לו לבקר ולנטר את הכלי (סעיף 34.4). לכן ספק יידרש לתת גישה ללוגים, לתיעוד ולנתוני ביצועים. זו פרשנות שלנו. בעל הרישיון חייב גם לגבש תכנית המשכיות עסקית למקרה של סיום ההתקשרות או כשל בכלי (סעיף 34.6). ולבסוף, השימוש בספק אינו יכול לפגוע ביכולת הרשות לקבל מידע ולהפעיל סמכויות (סעיף 34.8).
שימו לב לחשבון: לפעמים בעל רישיון תלוי בספק עד כדי כך שסיום ההתקשרות ימנע ממנו לשרת לקוחות. במקרה כזה הוא חייב לגלות זאת ללקוחותיו לפני ההתקשרות איתם (סעיף 34.6). לספק AI, זו סיבה לתכנן יציאה מסודרת: ייצוא נתונים, תקופת מעבר ותיעוד.
אילו שאלות פתוחות הרשות הציבה?
בסוף המסמך הרשות מציינת ארבעה נושאים שבהם היא עוד לא החליטה. אלה כיוונים שעשויים להשתנות בנוסח הסופי, ולא חובות.
- קריטריונים קבועים לשימוש מוגבר. כיום בעל הרישיון מסווג בעצמו. הרשות חוששת שבעלי רישיון יימנעו מלסווג שימוש כמוגבר, ושהיישום ישתנה בין חברות. היא שואלת אם לקבוע קריטריונים מחייבים, כמותיים או איכותניים.
- דרישות נוספות מהדירקטוריון וההנהלה. למשל מספר מינימלי של דירקטורים, מומחיות או ועדות ייעודיות, וחלוקת אחריות ברורה בין הדירקטוריון להנהלה.
- סוכני AI (AI Agents). מערכות שמבצעות משימות מורכבות באופן אוטונומי או חצי-אוטונומי, ומשתמשות בכלים ובמערכות חיצוניות. הרשות שואלת אם הם יוצרים סיכונים שהטיוטה לא עונה עליהם, בהיבטי בקרה, הרשאות ואבטחת מידע. על האחריות לסוכנים קראו גם כשסוכן ה-AI טועה, מי משלם?
- חיבור מודלי AI כלליים לפלטפורמות פיננסיות. לקוחות מחברים את המידע הפיננסי שלהם לכלי בינה מלאכותית יוצרת חיצוניים, לפעמים מתוך הממשק של הגוף הפיננסי ובעידודו. הרשות שואלת, בין השאר, אם זו הפניית לקוחות לייעוץ השקעות שלא כדין, בניגוד לסעיף 3א לחוק הייעוץ, ומה האחריות של הגוף הפיננסי המחבר. הרשות הדגישה שהעלאת הנושא אינה היתר, מפורש או משתמע, לפעילות כזו.
מתי ההוראה נכנסת לתוקף?
6 חודשים אחרי שהנוסח הסופי ייקבע ותפורסם עליו הודעה ברשומות (סעיף 43). רשומות הוא העיתון הרשמי של המדינה. ההודעה עוד לא פורסמה, ולכן אין תאריך. מי שיקבל רישיון בין הפרסום לבין מועד התחילה יחויב בכל הדרישות כבר מרגע קבלת הרישיון (סעיף 44).
חצי שנה נשמעת הרבה, אבל מרשם כלים, מדיניות, מינוי ממונה ועדכון חוזים הם עבודה של חודשים. ההנחה הבטוחה היא שכדאי להתחיל לפני שהנוסח הסופי מתפרסם.
מה עושים בפועל כבר עכשיו?
הנוסח עוד עשוי להשתנות, אבל הכיוון ברור. הצעדים האלה לא תלויים בנוסח הסופי. זו ההמלצה שלנו, לא קביעה בטיוטה.
- מפו וסווגו כל כלי. רשמו כל כלי AI וכל אלגוריתם, כולל כלים פנימיים. דרגו אותם לפי חמשת הפרמטרים בסעיף 8. כך תדעו אם יש לכם שימוש שעשוי להיחשב מוגבר.
- הקימו מרשם כלים. לכל כלי: שם, ספק, ייעוד, אחראי, תאריך הסיווג האחרון. זה גם מה שבודק או לקוח יבקשו ראשון.
- כתבו מדיניות ונהלים. קבעו מתי נדרש אישור של אדם לפני שתוצר מגיע ללקוח. שמרו כל גרסה.
- מנו ממונה על הטכנולוגיה. עובד פנימי או גורם חיצוני, עם ידע אמיתי בכלי ובסיכוניו.
- עברו על חוזי הספקים. בדקו אותם מול שמונת הנושאים בסעיף 34.5. ספקי AI: הכינו נספח סטנדרטי שעונה על כולם, כדי שלא תנהלו את המשא ומתן מחדש מול כל לקוח.
- בדקו את הגילויים ללקוח. ודאו שיש חיווי ברור על שימוש ב-AI, שאין הסתייגות אחריות, ושאין ניפוח של יכולות הכלי.
- הגדירו תיעוד ללקוח ולרגולטור. שמרו לוגים ותיעוד של הפעלת הכלי באופן שניתן לאחזר למשך 7 שנים.
אם אתם מוכרים גם באירופה, בדקו במקביל את החשיפה שלכם ל-AI Act בבודק ה-AI Act שלנו.
בשורה התחתונה: הטיוטה עוד לא חוק, אבל היא מראה איך הרשות רוצה שייראה AI אצל בעלי רישיון: כלי ידוע, מסווג, מתועד ומפוקח, שהאחריות עליו נשארת אצל בעל הרישיון. לכן החוזה עם הספק הופך למסמך רגולטורי. מי שמתחיל במרשם ובחוזים עכשיו, לא ימהר כשההוראה תיקבע.
שאלות נפוצות
מה זו הטיוטה של רשות ניירות ערך על בינה מלאכותית?
זו טיוטת הוראה שפרסמה רשות ניירות ערך ב-4 בנובמבר 2026 להערות הציבור, לפי סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ. היא תחליף את הוראת הטכנולוגיה מ-2016 ותקבע כללים לשימוש באמצעים טכנולוגיים ובבינה מלאכותית אצל יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקים. עד 6 בדצמבר 2026 הרשות מקבלת עליה הערות. זו טיוטה, ולא נוסח מחייב.
אנחנו ספק AI בלי רישיון. האם ההוראה חלה עלינו?
לא ישירות, אבל כן דרך הלקוחות. ההוראה חלה על בעלי רישיון. סעיף 34.5 מחייב אותם להסדיר בחוזה עם ספק AI שמונה נושאים, ובהם דיווח על אירועים, ספקי משנה, שינויי מודל, מחיקת מידע וסיום ההתקשרות. ספק שמוכר לבעלי רישיון צריך להיות מוכן לדרישות האלה.
מה זה "שימוש מוגבר" באמצעי טכנולוגי, ומי רשאי לתת שירות כזה?
זה שימוש בכלי טכנולוגי שבעל הרישיון עצמו סיווג כבעל רמת סיכון ורמת מהותיות גבוהות. רק תאגיד ובעלי הרישיון שבו רשאים לתת שירות כזה, ולא בעל רישיון יחיד (סעיף 19). חלות עליו חובות נוספות: אישורי דירקטוריון (סעיף 21), הסברתיות פרטנית (סעיף 28) ודיווח לרשות (סעיף 20).
האם בעל רישיון יכול לפטור את עצמו מאחריות כשהכלי הגיע מספק חיצוני?
לא. לפי סעיף 3 לטיוטה השימוש בכלי טכנולוגי אינו גורע מאחריותו של בעל הרישיון, וסעיף 34.2 קובע שהשימוש בספק חיצוני אינו גורע ממנה. סעיף 31 אוסר גם להכניס לגילויים או להסכם הסתייגות אחריות שאינה בהתאם להוראה.
האם חובה לגלות ללקוחות שהשירות משתמש בבינה מלאכותית?
כן, ברוב המקרים. סעיף 30 מחייב חיווי ברור, בולט ואפקטיבי על כך שהשירות כולל מערכת בינה מלאכותית. החיווי לא נדרש רק כשכבר ברור ללקוח שמדובר בבינה מלאכותית. סעיף 31 אוסר בנוסף מצגים מטעים על יכולות הכלי, ה"AI washing".
מתי ההוראה נכנסת לתוקף?
לא לפני שהיא תיקבע סופית. לפי סעיף 43 היא תיכנס לתוקף 6 חודשים אחרי שהרשות תפרסם ברשומות, העיתון הרשמי של המדינה, הודעה על הנוסח הסופי. נכון ל-17 בנובמבר 2026 ההודעה עוד לא פורסמה, ולכן אין תאריך תחילה.
האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. לקבלת ייעוץ המותאם לנסיבות שלכם, דברו איתנו.
מקורות
רוצים לדעת מה מזה חל על החברה שלכם?
דברו איתנו